הנתיב הנכון, נבחר למהירות
בורר חירום או בית משפט — לפי מי שיכול לחייב בזמן.
בורר חירום וסעדי ביניים לשמירת המצב כשהמתנה למותב תסכל את מטרת התיק.
לבוררות לוקח זמן לכונן מותב, ויש נזק שלא ימתין. נכס שעומד לעבור ידיים, ראיה שעומדת להיעלם, מצב קיים שעומד להישבר — אלה זקוקים לסעד בתוך ההליך הבוררי, מבורר חירום או מבית המשפט בתמיכה בבוררות. המשרד משיג סעד כזה — והודף אותו.
המשרד פועל על אותו היגיון של סעד דחוף בבית משפט: עילה לכאורה, סכנה ממשית לנזק בלתי הפיך, ומהירות — הכול נבנה תחת לחץ. הוא בוחר את הנתיב הנכון — בורר חירום או בית משפט — לפי הנתיב שיכול באמת לחייב את הנכס או את הצד בזמן, ומתאם את שלב הביניים עם המהלך הסופי, כך שהסעד עכשיו משרת את האכיפה אחר כך.
בורר חירום או בית משפט — לפי מי שיכול לחייב בזמן.
הבקשה נבנית ומוגשת בחלון הזמן שקובע.
סעד הביניים מיושר עם האכיפה העתידית.
צד בבוררות שטרם כוננה במלואה ניצב מול העברה קרובה של נכס מרכזי לתביעה. המשרד מבקש סעד חירום לשמירת המצב, בוחר בין נתיב בורר החירום לבית המשפט לפי מי שיכול לחייב את הנכס בזמן, ומיישר את הצעד עם אכיפתו של כל פסק עתידי.
התיקים מתוארים בתמצית ובאופן אנונימי לשמירה על סודיות הלקוחות.
לעיתים קרובות כן — בהליך בורר חירום לפי הכללים החלים, או דרך בית המשפט בתמיכה בבוררות, כשהמתנה למותב המלא תגרום נזק בלתי הפיך.
מכריע הממונה במסלול מזורז, לפני כינון המותב המלא, כדי להעניק סעד ביניים דחוף שישמור על המצב עד שהמותב יוכל לקבל את ההליך לידיו.
הם יכולים להיות, וכשסעדי המותב עצמם זקוקים לכוח כפייה, ניתן לבקש מבית המשפט לתמוך בהם; התיאום בין השניים הוא חלק מהפיכת סעד הביניים לאפקטיבי באמת.