החשיפה הנגררת ממופה
הסכסוכים, הערבויות והחובות שמעבר אינו משאיר מאחור.
מבדק של הסכסוכים, החובות וחשיפת האכיפה הישראליים שרילוקיישן אינו משאיר מאחור, כך שהמהלך נעשה כשהקצוות הפתוחים ממופים ולא מתגלים מאוחר יותר.
מעבר משנה היכן אתם גרים; הוא אינו מוחק את מה שאתם חייבים, את מה שערבתם לו, או את מה שניתן לאכוף נגדכם. סכסוכים פתוחים, ערבויות אישיות, חובות מתמשכות ופסקי דין שניתן להכיר בהם בחו"ל - כולם נגררים אחרי אדם אל מעבר לגבול, ורילוקיישן שתוכנן בלי לקרוא אותם מזמין את ההפתעה מהסוג הגרוע ביותר. המשרד בודק את החשיפה הזו לפני המעבר, קושר אותה לפרקטיקת הסכסוכים של המשרד, ואומר ללקוח מה יש לנהל תחילה.
המשרד קורא את המעבר כפי שנושה או תובע יריב היה קורא אותו: מה עדיין ניתן לרדוף, והיכן ניתן להגיע לאדם אחרי שעזב. הוא ממפה את החשיפה שחוצה את הגבול - לרבות כיצד פסק דין ישראלי ניתן לאכיפה במדינת היעד - משום שמרחק אינו הגנה. הוא מדרג מה יש לטפל ובאיזה סדר, והיכן שהחשיפה היא סכסוך חי, הוא מתחבר ישירות לפרקטיקת הליטיגציה של המשרד.
הסכסוכים, הערבויות והחובות שמעבר אינו משאיר מאחור.
היכן פסק דין ישראלי, או זר, יוכל להיאכף אחרי שתעברו.
מה להסדיר, לאבטח או לתזמן לפני המעבר, במהלכו ואחריו.
לקוח שמתכונן לרילוקיישן רוצה לדעת מה המעבר אינו משאיר מאחור. המשרד בודק את הסכסוכים, הערבויות והחובות הפתוחים, קורא היכן פסק דין ישראלי ניתן לאכיפה במדינת היעד, מדרג מה יש לטפל תחילה, ומחבר כל סכסוך חי ישירות לפרקטיקת הליטיגציה של המשרד.
התיקים מתוארים בתמצית ובאופן אנונימי לשמירה על סודיות הלקוחות.
בדרך כלל כן; רילוקיישן אינו מסיים סכסוכים או חובות פתוחים, וערבויות אישיות נעות אתכם - ולכן החשיפה נבדקת לפני המעבר, ולא מונחת כמשהו שנשאר מאחור.
לעיתים קרובות כן, דרך הכרה ואכיפה של פסקי חוץ במדינת היעד, ולכן טווח ההגעה חוצה-הגבולות של כל פסק דין, קיים או צפוי, נקרא כחלק מתכנון המעבר.
תלוי במבדק, שמדרג את הסכסוכים, הערבויות והחובות הפתוחים לפי חשיפה וטווח הגעה, כך שהלקוח יודע מה להסדיר, לאבטח או לתזמן לפני המעבר, במהלכו ואחריו.