ארכיטקטורה תחילה
סמכות, דין ויעד אכיפה מוכרעים לפני שטוענים לגופו של עניין.
סכסוכים מסחריים עם משקיע זר, צד נגדי בחו"ל או חוזה לפי דין אחר, שבהם השאלות הראשונות הן סמכות, ברירת דין ואכיפות.
סכסוך חוצה-גבולות מוכרע בחלקו עוד לפני שמגיעים למהות. איזו ערכאה מוסמכת, דינה של איזו מדינה חל, היכן ניתן בפועל לאכוף פסק דין, וכיצד ממציאים לצד זר ומחייבים אותו — כל אלה מעצבים את התוצאה. המשרד, שעובד באנגלית, בעברית ובערבית, מנהל סכסוכים אלה עבור משקיעים זרים הפועלים בישראל ועבור עסקים ישראליים מול צד נגדי בחו"ל.
המשרד מסדיר את הארכיטקטורה לפני הטיעון: סמכות, ברירת דין ויעד האכיפה נקבעים תחילה, משום שהם קובעים אם הניצחון יהיה בר-גבייה. הוא מתאם עם עורכי דין מקומיים היכן שהנכסים או ההליכים יושבים בחו"ל, ובונה את התיק לפורום שבו יתברר בפועל. את האכיפה הוא מתכנן מן ההתחלה — לא אחרי פסק הדין.
סמכות, דין ויעד אכיפה מוכרעים לפני שטוענים לגופו של עניין.
התיק מנוהל אל המקום שבו הנכסים באמת נמצאים.
אנגלית, עברית וערבית, בתיאום עם עורכי דין מקומיים היכן שנדרש.
עסק ישראלי וצד נגדי זר נקלעים לסכסוך לפי חוזה המצביע על ברירת דין זרה. המשרד חולק על הפורום, מקבע איזה דין חל, ומיישר את התיק עם תוכנית אכיפה המכוונת לתחום השיפוט שבו הצד הנגדי מחזיק נכסים.
התיקים מתוארים בתמצית ובאופן אנונימי לשמירה על סודיות הלקוחות.
תלוי בתניית השיפוט אם ישנה, במקום הצדדים והנזק, ובמקום שבו ניתן יהיה לאכוף פסק דין; שאלת הפורום היא לא פעם המאבק הראשון והמשמעותי ביותר בתיק חוצה-גבולות.
לרוב הדין שהחוזה בחר, ובהיעדר בחירה — הדין בעל הזיקה ההדוקה ביותר לחוזה; התשובה יכולה לשנות את התוצאה, ולכן היא מוכרעת מוקדם.
בדרך כלל כן, במסגרת ההסדר להכרה ואכיפה של פסקי חוץ, בכפוף לתנאים ולהגנות מוגדרים — וזו הסיבה שהאכיפה מתוכננת מן ההתחלה ואינה מונחת כמובנת מאליה.