עובדות חדשות, משמעת ישנה
התיק נבנה על מסמכים ועל שרשרת האחריות, לא על הרעש סביב הטכנולוגיה.
סכסוכים שמקורם ב-AI — הפלט שלו, המידע שלו, ההחלטות שלו והכלים שמאחוריו — מנוהלים בליטיגציה עבור הצד שנפגע ועבור הצד המואשם.
AI אינו יוצר ענף משפטי חדש אלא בעיקר מערכת עובדות חדשה שהדין הקיים נדרש כעת לקלוט: אחריות למה שכלי מפיק, לשון הרע ומדיה סינתטית, אפליה בהחלטות אוטומטיות, וחשיפת מידע במשטר פרטיות שמאז תיקון 13 יש מאחוריו אכיפה אמיתית. המשרד מנהל סכסוכים אלה באותה משמעת שהוא מביא לכל תיק: המסמכים תחילה, השרשרת מהקלט לנזק ממופה, קו האחריות נשמר ישר.
המשרד קורא את התיעוד שהמערכת יצרה — הקלטים, הלוגים, הפלט שגרם לנזק — משום שסכסוך AI עדיין מוכרע על מסמכים, לא על חדשנות הטכנולוגיה. הוא ממפה את השרשרת מהמידע אל הפלט אל הנזק ומאתר היכן האחריות באמת יושבת, לפי מי ששלט במידע, בהחלטה ובהטמעה. והוא אומד את החשיפה בטווח מוקדם, כך שהלקוח מחליט על בסיס מספרים.
התיק נבנה על מסמכים ועל שרשרת האחריות, לא על הרעש סביב הטכנולוגיה.
היכן הנזק עובר מהמידע אל הפלט אל התובע — והיכן האחריות באמת יושבת.
המשרד תובע ומגן בתיקים אלה, ואומד את החשיפה בטווח לפני שהעניין מכתיב מסלול משלו.
עסק נתבע על תוכן שהופק בכלי AI שהשתמש בו, כשהתובע מתייחס אל העסק כאל המחבר. המשרד ממפה את השרשרת מהקלט ומהפלט של הכלי אל הנזק הנטען, מאתר היכן יושבת האחריות לפי מי ששלט במידע ובהחלטה, ואומד את החשיפה הריאלית לפני ההכרעה אם להתגונן או להתפשר.
התיקים מתוארים בתמצית ובאופן אנונימי לשמירה על סודיות הלקוחות.
כן; לשון הרע ושימוש לרעה בדמותו של אדם ברי-תביעה ללא קשר לכלי ששימש לכך, ומדיה סינתטית זכתה לתשומת לב חקיקתית ואכיפתית ממוקדת — כך שקיים מסלול הן להסרה והן לפיצוי.
האחריות נקבעת לפי מי ששלט במידע, בהחלטה ובהטמעה, ולפי החובה כלפי הנפגע; שימוש בכלי אינו מסיר את האחריות מהארגון שהפעיל אותו.
מאז כניסת תיקון 13 לתוקף, סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות חזקות מהותית, ולכן אירוע מידע במערכת AI נושא חשיפת אכיפה ממשית — בנפרד מכל תביעה אזרחית.
כן; החלטה נתמכת-AI בגיוס, באשראי או בזכאות נבחנת לפי תוצאתה, ותוצאה מפלה ניתנת לתקיפה בין שהפיק אותה אדם ובין שהפיק אותה מודל.