הפסק נמדד מול העילות
התקיפה נבנית רק על העילות הקבועות בחוק.
ביטול פסק בוררות, או התנגדות לאישורו, על העילות המוגדרות בחוק הבוררות — לא בליבון מחדש של הסכסוך.
פסק בוררות אמור להיות סופי, והדין מגן על סופיות זו: על פסק לא מערערים — אותו תוקפים, ורק על רשימה סגורה של עילות. המשרד פועל עבור הצד המבקש לבטל פסק ועבור הצד המגן עליו, ובשני הכיוונים העבודה זהה — התיק חי או מת לפי השאלה אם אחת מהעילות הצרות הללו אכן מתקיימת.
המשרד מתאים את הפסק ואת התשתית לרשימת העילות הסגורה, משום שבביטול זוכים רק בתוך העילות הללו — ולא מחוצה להן. הוא כן לגבי אילו תקיפות הן אמיתיות, משום שבקשה חסרת סיכוי מבזבזת את זמנו של הלקוח ומקשיחה את הפסק. כשהוא מגן על פסק, הוא מראה שההליך היה נקי ושהעילות אינן מתקיימות.
התקיפה נבנית רק על העילות הקבועות בחוק.
תקיפה חסרת סיכוי נקראת בשמה לפני שהיא מוגשת.
כשזכיתם, הפסק מוגן כנקי והעילות נהדפות.
צד שהפסיד בבוררות סבור שהבורר הכריע בשאלה שמחוץ לגדר הסמכות שנמסרה לו. המשרד בוחן את הפסק מול עילת החריגה מסמכות, מייעץ על הסיכוי הריאלי, ומגיש בקשת ביטול ממוקדת — או, כשהעילה אינה מתקיימת, אומר זאת.
התיקים מתוארים בתמצית ובאופן אנונימי לשמירה על סודיות הלקוחות.
רק על העילות המוגדרות שבחוק הבוררות, כגון היעדר הסכם בוררות תקף, חריגת הבורר מסמכותו, שלילת הזדמנות לטעון, או סתירה לתקנת הציבור; חוסר שביעות רצון מהתוצאה אינו עילה.
המועד להגשת בקשת ביטול קצר ומוגדר, ולכן פסק שהלקוח שוקל לתקוף צריך להיבחן מיד עם קבלתו.
כן; את אותן עילות צרות אפשר להעלות בהתנגדות לאישור, וזו לרוב העמדה של הצד המתגונן מפני אכיפה.